רַב נַחמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר. מְקַבְּלִין גֵּרִים מִן הַקַּרְדּוּיִין וּמִן הַתַּדְמוֹרִיים. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן שֶׁגֵּירֵי תַדְמוֹר כְּשֵׁירִין. תַּמָּן תַּנִּינָן כָּל הַכְּתָמִים הַבָּאִין מֵרֶקֶם טְהוֹרִין. הָא גֵירֵי תַדְמוֹר כְּשֵׁירִין.
Pnei Moshe (non traduit)
הא. מכאן דגירי תרמוד כשירין וכן אמר ר''י בבלי שם:
רב נחמן כו'. סוגי' זו כתיבה לקמן פ' עשרה יוחסין הלכה א':
מתני' אמרה כו'. דתמן תנינן פ''ז דנדה כל הכתמים הבאין מן הרקם טהורין וכן תני שם הבאין מן הנכרים טהורים דלא גזרו על כתמי נכרים וקתני סתמא משמע אפי' מתרמוד דלא מחזקינן להו בספק ישראל:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה שֶׁנִּכְנְסוּ זְקֵינִים אֵצֶל רִבִּי דוֹסָא בֶּן הֻרְכֵּינֹס לִשְׁאוֹל לוֹ עַל צָרַת הַבַּת. אָֽמְרוּ לוֹ. אַתְּ הוּא שֶׁאַתְּ מַתִּיר בְּצָרוֹת. אַמָר לוֹן. מַה שְׁמַעְתּוֹן. דוֹסָא בֶּן הֻרְכֵּינֹס. אָֽמְרוּ לוֹ בֶּן הֻרְכֵּינֹס. אָמַר לוֹן יוֹנָתָן אָחִי הֲוָה בְּכוֹר שָׂטָן הֲוָה וּמִתַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּי. הִיזָּהֵרוּ מִמֶּנּוּ. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת תְּשׁוּבוֹת יֶשׁ לוֹ עַל צָרַת הַבַּת. אָֽזְלוֹן לְגַבֵּיהּ. שָׁלַח וְכָתַב לֵיהּ. הִיזָּהֵר שֶׁחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין אֶצְלָךְ. עָלוֹן וְיָתִיב לָהֶן קוֹמוֹי. הֲוָה מַסְבִּיר לְהוֹן וְלָא סָֽבְרִין. מִיסְבַּר לְהוֹן וְלָא סָֽבְרִין. שַׁרְייָן מִתְנַמְנְמִין. אָמַר לָהֶן. מַה אַתּוּן מִתְנַמְנְמִין. שָׁרֵי מִישְׁדֵּי עֲלֵיהוֹן צְרִירִין. וְאִית דָּֽמְרִין. בְּחַד תְּרַע עָלוֹן וּבִתְלָתָא נָֽפְקִין. שָׁלַח אָמַר לֵיהּ. מַה שָׁלַחְתָּ לִי בְּנֵי נַשׁ בָּעוֹ מֵילַף. וְאָמַרְתָּ לִי. אִינּוּן חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. אָתוֹ לְגַבֵּיהּ אָֽמְרוּן לֵיהּ. אַתְּ מַה אַתְּ אָמַר. אָמַר לָהֶן. 8b עַל הַמְּדוֹכָה הַזֹּאת יָשַׁב חַגַּי הַנָּבִיא וְהֵעִיד שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. עַל צָרַת הַבַּת שֶׁתִּינָּשֵׂא לִכְהוּנָּה. וְעַל עֲמוֹן וּמוֹאָב שֶׁהֵן מְעַשְּׁרִין מַעֲשֵׂר עָנִי בַשְּׁבִיעִית. וְעַל גֵּירֵי תַּדְמוֹר שֶׁהֵן כְּשֵׁירִין לָבוֹא בַקָּהָל. תָּלוֹן עֵינַיי דְנֵיחְמֵי לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. רָאָה אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְקָרָא עָלָיו אֶת מִי יוֹרֶה דֵיעָה. זָכוּר אֲנִי שֶׁהָֽיְתָה אִמּוֹ מוֹלֶכֶת עֲרִיסָתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְדַּבְּקוּ אָזְנָיו בְּדִבְרֵי תוֹרָה. אֶת רִבִּי עֲקִיבָה. וְקָרָא עָלָיו כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ. מַכִּירוֹ אֲנִי שֶׁאָדָם גִיבּוֹר בַּתּוֹרָה הוּא. רָאָה אֶת רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וְקָרָא עָלָיו נַעַר הָיִיתִי וְגַם זָקַנְתִּי. מַכִּירוֹ אֲנִי שֶׁהוּא דוֹר עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא. וְעָינוֹי דָֽמְייָן לְדִידֵיהּ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה דְצִיפּוֹרִין. אַף רִבִּי טַרְפוֹן הָיָה עִמָּהֶן וְקָרָא עָלָיו הָדָא דְרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מעשה שנכנסו כו' כתיבה נמי בבלי ט''ז והנוסחא נשתנית במקצת:
אזלון לגביה יונתן. ובבבלי אמר דאחר שנפטרו מר' דוסא פגעו בו:
שלח וכתב ליה. ר' דוסא ליונתן:
ולא סברין. לא היו רוצים להבין:
ואית דאמרין. שכך הי' המעשה בפתח אחד נכנסו ובשלשה יצאו כדי שיפגעו בו וישמעו תשובתו:
בעו מילף. שהם צריכים עדיין ללמוד:
תלון שני עיני. שיגביהו גבות עיניו שהיו ארוכות כמו שמצינו אצל רבי יוחנן בבבלי פ' הגוזל:
עמון ומואב. ארץ סיחון שכיבש מעמון ומואב ואותה לא קדשו עולי בבל וזורעין בשביעית ותקנו להן מעשר עני בשביעית כדי שיתפרנסו מהם עניי א''י שאין להם בא''י לקט שכחה ופאה בשביעית:
שהן כשרין. ולא אמרינן דממזרים הן מבנות ישראל שבאו עליהן נכרים:
ועינוי דמיין. כלומר מראיתו ותואר פניו:
מישדי. השליך עליהם צרורות:
רִבִּי יַעֲקֹב אָמַר שְׁמוּעָתָא. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חַד מַכְשִׁיר וְחַד מְקַבֵּל. מָאן דְּמַכְשִׁיר מְקַבֵּל. וּמָאן דְּמְקַבֵּל לֹא מַכְשִׁיר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. אבל לְיוּחֲסִין עַד נָהָר זרוק. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר עַד נָהָר זְרוֹק. וְחוֹרוֹנָה אָמַר. עַד נָהָר וָואנִיי. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר. בֵּין הַנְּהָרוֹת כְּגוֹלָה לְיוּחֲסִין. רִבִּי חֲנִינָה בְּרוֹקָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה. בְּנֵי מֵישָׁא לֹא חָשׁוּ לָהוּ אֶלָּא מִשֵׁם סָפֵק חֲלָלוֹת. וְכֹהֲנִים שֶׁשָּׁם לֹא הִקְפִּידוּ עַל הַגְּרוּשׁוֹת. תַּמָּן קַרְייָן לְמֵישָׁא מֵתָה. לְמָדַי חוֹלָה. עֵילָם וגוובאי גוֹסְסוֹת. חֶבֶל יָמָא תְכִילְתָא דְבָבֵל. שניות עוונייא וגווכייא וצוצרייה תְכִילְתָא דְחֶבֶל יָמָא.
Pnei Moshe (non traduit)
תכילתא דבבל. מכלילה ותפארתה ליוחסין:
גוססות. שרובן ממזרים:
חולה. רובן כשרים:
מתה. שכולן ממזרין וכרב פפא שם:
תמן. בבבל:
ספק חללות וכהנים כו'. ולא משום עבדות וממזרו' וכשמואל שם:
כגול'. פומבדיתא:
בין הנהרות. חדקל ופרת:
בבל ליוחסין גרסי'. וכן הוא לקמן וכן בבלי שם דף ע''א:
ומאן דמקבל. אפ''ה לא מכשיר כתמיהן דס''ל דמספקינן להו בנכרים שבאו על בנות ישראל וכמ''ד נכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר וכתמן טמא:
מאן דמכשיר. דמחזיק להו כנכרים מקבל:
וחד מקבל. גרים מהן:
חד מכשי'. כתמיהן:
אמר שמועתא. שמעתא דלקמי' דפליגי אמוראי בזה:
כְּהָדָא דְתַנִּי. כָּל הָרוֹצֶה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ לִנְהוֹג כְּחוּמְרֵי בֵית שַׁמַּי וּכְחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל עַל זֶה נֶאֱמָר וְהַכְּסִיל בָּחוֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ. כְּקוּלֵּי אֵילּוּ וָאֵילּוּ נִקְרָא רָשָׁע. אֶלָּא אוֹ כְדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי כְקוּלֵּיהֶם וּכְחוּמְרֵיהֶן אוֹ כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל כְקוּלֵּיהֶם וּכְחוּמְרֵיהֶן. הָדָא דְתֵימַר עַד שֶׁלֹּא יָצָאת בַּת קוֹל. אֲבָל מִשֶׁיָּצָאת בַּת קוֹל לְעוֹלָם הֲלָכָה כְבֵית הִלֵּל. וְכָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל חַייָב מִיתָה. תַּנִי יָצָאת בַּת קוֹל וְאָֽמְרָה. אֵילּוּ וְאֵילּוּ דִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִים הֵם אֲבָל הֲלָכָה כְבֵית הִלֵּל לְעוֹלָם. בְּאֵיכָן יָצָאת בַּת קוֹל. רַב בֵּיבַי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּיַבְנֶה יָצָאת בַּת קוֹל.
Pnei Moshe (non traduit)
כהדא דתני כו'. ענין בפני עצמו הוא ודרך הש''ס הזה לומר כהדא כלומר כך המנהג כדתני וכן הוא בהרבה מקומות וברייתא היא בבלי ר''ה ובכמה מקומות:
באיכן. באיזה מקום:
סליק פירקא
אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל בְּצָרוֹת וּבָאֲחָיוֹת וּבְגֵט יָשָׁן וּבִסְפֵק אֵשֶׁת אִישׁ וּבִמְקַדֵּשׁ בְּשָׁוֶה פְרוּטָה. וְהַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָנָה עִמּוֹ בְּפוֹנְדָקִי. וְהָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בְּדֵינָר וּבְשָׁוֶה דֵינָר. לֹא נִמְנְעוּ בֵּית שַׁמַּי מִלִּישָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל וְלֹא בֵּית הִלֵּל מִבֵּית שַׁמַּי אֶלָּא נוֹהֲגִין בֶּאֱמֶת וּבְשָׁלוֹם. שֶׁנֶּאֱמָר וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֵהָבוּ. 9a מַמְזֵירוּת בֵּנְתַיִים וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. הֵיךְ עֲבִידָא. קִידֵּשׁ הָרִאשׁוֹן בְּשָׁוֶה פְרוּטָה וְהַשֵּׁינִי בְדֵינָר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית שַׁמַּי מְקוּדֶשֶׁת לַשֵּׁינַי וְהַוְולָד מַמְזֵר מִן הָרִאשׁוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית הִלֵּל מְקוּדֶשֶׁת לָרִאשׁוֹן וְהַוְולָד מַמְזֵר מַן הַשֵּׁינִי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם יוֹחָנָן. מוֹדִין בֵּית שַׁמַּי לְבֵית הִלֵּל לְחוֹמָרִין. מֵעַתָּה בֵּית שַׁמַּי יִשְׂאוּ נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל דְּאִינּוּן מוֹדֵיי לְהוֹן. וּבֵית הִלֵּל לֹא יִשְׂאוּ נָשִׁים מִבֵּית שַׁמַּי דְּלֵית אִינּוּן מוֹדֵיי לְהוֹן. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵילּוּ וְאֵילּוּ כַּהֲלָכָה הָיוּ עוֹשִׂין. אִם כַּהֲלָכָה הָיוּ עוֹשִׂין בְּדָא תַנִּינָן. שָֽׁלְחוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי וּפְחָתוּהָ. שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. עַד שֶׁיִּפָּחוֹת אֶת רוּבָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. עַד שֶׁלֹּא בָא מַעֲשֶׂה אֵצֶל בֵּית הִלֵּל הָיוּ בֵית שַׁמַּי נוֹגְעִין בּוֹ. מִשֶׁבָּא מַעֲשֶׂה אֵצֶל בֵּית הִלֵּל לֹא הָיוּ בֵית שַׁמַּי נוֹגְעִין בּוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּמָרִי. יְאוּת. מַה תַנִּינָן. טִימְּאוּ טָהֳרוֹת לְמַפְרֵעַ. לֹא מִכָּן וּלְהַבָּא. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. אֵילּוּ וְאֵילּוּ כַּהֲלָכָה הָיוּ עוֹשִׂין. וְחַד אָמַר. אֵילּוּ כְהִילְכָתָן וְאֵילּוּ כְהִילְכָתָן. מַמְזֵרֻת בֵּינְתַיִים וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. הַמָּקוֹם מְשַׁמֵּר וְלֹא אוּרָע מַעֲשֶׂה מֵעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
מעתה כו' ומשני ר' הילא אילו ואילו כהלכה כו'. כלומר לאחר שהסכימו שניהן להלכה דלא עשו ב''ש כדבריהם. וכרב בבלי שם:
בדא תנינן. סוף פ''ד דמקואו' דתני שם מעשה בשוקת יהוא שהיתה בירושלים אבן חלולה שהמים נכנסין לה דרך חור שבדופנ' ומשקין בה הבהמות ולא היו בה מ' סאה אלא מקוה שלם היה בצדה ומתערבין מי השוקת דרך הנקב כשפופרת הנוד שהוא שיעור עירוב מקואות לב''ה והיו כל הטהרות שבירושלים נעשות על גבה ושלחו לה ב''ש ופחתוה שב''ש אומרים לעולם תורת כלי עלי' עד שיפחות רובה דאלמא דעשו כדבריהם:
ומשני ר' יוסי בר בון עד שלא בא המעשה. מאיזו דין לב''ה היו כו':
וע''ז קאמר ר' אבמרי יאות. שפיר הוא דאחר שבא ההלכה למעשה לפני ב''ה לא היו ב''ש נוגעין לפסוק כנגדם:
מה תנינן טמאו טהרות. כלומר דהא דמשמע שם דטמאו טהרות שנעשו על ידי מקוה זו היינו למפרע קודם שבאה השאלה לפני ב''ה ולא מכאן ולהבא:
ר' יוסי אמר דפלוגתא דרב ושמואל היא אם עשו כו'. ובבבלי משני לה לרב דאמר לא עשו ומסיק שם כשמואל:
ממזרות בנתיים כו'. למ''ד דאילו כהלכתן:
ומשני המקום הי' משמרן מן המכשול. ובבבלי משני דמודעי להו ופרשו:
לחומרין. בהאי גוונא דלעיל וצריכה גט משניהם:
ממזרות בנתיים. בין ב''ש וב''ה ואת אמר הכין לא נמנעו כו' בתמי' ומפרש ואזיל היך עבידא דממזרות בנתיים כגון קידש הראשון כו' והה''ד דמצי למיפרך מכל הני דקחשיב אלא משום דהכא הוי ממזרות ודאי:
והאשה מתקדשת כו'. ריש קידושין:
והמגרש כו' גיטין שם:
ובמקדש כו' ל''ג:
ובספק א''א. ריש פ' ב''ש אין ממאנין אלא ארוסות כו' והקטנה היא ספק א''א דילמא ממאנה:
ובגט ישן. פ''ח דגיטין:
ובאחיות. לקמן ריש פ''ג:
אעפ''י כו' בבלי י''ד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source